דלג לתוכן העיקרי

מתי לחזור על החומר: חזרות מרווחות

אותן שעות לימוד, בלוח זמנים אחר, נותנות יותר זיכרון. כמה זמן לחכות בין חזרה לחזרה.

מערכת פשוט תקרא · עודכן ב- · 5 דקות קריאה

4 מקורות, עם קישור לכל אחד

התשובה הקצרה

  • אותן שעות לימוד, מפוזרות על פני כמה ימים, נותנות זכירה טובה יותר מלמידה מרוכזת (Cepeda et al., 2006).
  • כמה לחכות בין חזרה לחזרה תלוי במועד שבו צריך לזכור.
  • למבחן בעוד שבוע: חזרה למחרת. למבחן בעוד חודשים: אחרי כשלושה שבועות (Cepeda et al., 2008).
  • למידה מרווחת מרגישה פחות טוב, ועובדת טוב יותר.

כדי לזכור חומר לאורך זמן, עדיף לפזר את הלמידה על פני כמה ימים מאשר לרכז אותה בערב אחד. זה אחד הממצאים היציבים ביותר בחקר הזיכרון: סקירה של 317 ניסויים מצאה שלמידה מפוזרת נותנת זכירה טובה יותר מלמידה מרוכזת, באותו זמן לימוד כולל (Cepeda et al., 2006).

השאלה המעשית היא כמה זמן לחכות בין חזרה לחזרה. התשובה תלויה במועד שבו תצטרכו לזכור.

המחקר: 1,354 משתתפים, מבחן עד שנה אחר כך

ההפסקה הטובה ביותר מתארכת ככל שהמבחן רחוק יותר.

317

ניסויים בסקירה שמצאה יתרון ללמידה מפוזרת (Cepeda et al., 2006)

1,354

משתתפים במחקר על אורך ההפסקה (Cepeda et al., 2008)

ניקולס ספדה ועמיתיו לימדו 1,354 משתתפים רשימה של עובדות. כל משתתף חזר על החומר פעם אחת, אחרי הפסקה שנעה בין כמה דקות לשלושה חודשים וחצי, ונבחן אחרי פרק זמן נוסף, עד שנה.

שני דברים התבררו. הראשון: ההפסקה הטובה ביותר מתארכת ככל שהמבחן רחוק יותר. למבחן בעוד שבוע, חזרה אחרי יום הייתה הטובה ביותר. למבחן בעוד חודשים, חזרה אחרי כשלושה שבועות. השני: ההפסקה הטובה ביותר שיפרה את הזכירה ב-64% לעומת חזרה מיידית, בלי הפסקה בכלל.

כלל האצבע שעולה מהמחקר: ההפסקה צריכה להיות חלק קטן מהזמן שנשאר עד המבחן. כ-20% עד 40% כשהמבחן בעוד שבוע, וכ-5% עד 10% כשהוא בעוד שנה.

למה זה עובד

חזרה אחרי הפסקה מחייבת לשלוף חומר שכבר התחיל להישכח.

השכחה מהירה במיוחד מיד אחרי הלמידה, ואז מתמתנת. הרמן אבינגהאוס מדד את זה כבר ב-1885, והעקומה שלו שוחזרה ב-2015 (Murre & Dros, 2015). חזרה אחרי הפסקה מחייבת לשלוף חומר שכבר התחיל להישכח, והמאמץ הזה מחזק את הזיכרון. חזרה מיידית קלה יותר, כי החומר עוד טרי, ולכן היא גם מועילה פחות.

למה זה מרגיש פחות טוב

מה שמרגיש קל היום הוא לא בהכרח מה שיישאר בעוד חודש.

90%

מהמשתתפים למדו טוב יותר בלמידה מרווחת (Kornell, 2009)

72%

מהם חשבו שדווקא הלמידה המרוכזת עבדה טוב יותר

בניסויים של נייט קורנל עם כרטיסיות של אוצר מילים, למידה מרווחת הייתה יעילה יותר מלמידה מרוכזת אצל 90% מהמשתתפים. למרות זאת, אחרי המפגש הראשון 72% מהם חשבו שהלמידה המרוכזת עבדה טוב יותר (Kornell, 2009).

הסיבה: בלמידה מרוכזת החומר זמין בזיכרון לטווח קצר, והתרגול זורם. בלמידה מרווחת שוכחים בין מפגש למפגש, והתרגול מרגיש מקרטע. התחושה מטעה. מה שמרגיש קל היום הוא לא בהכרח מה שיישאר בעוד חודש.

איך בונים לוח חזרות

0 מתוך 5

מה המחקר לא מראה

אין לוח זמנים אחד שהוכח כאופטימלי.

מיתוס

שוכחים 70% מהחומר תוך יום.

מה המחקר אומר

זה אינו חוק כללי. קצב השכחה תלוי בחומר ובמידה שבה הוא מובן.

  • אין לוח זמנים אחד שמוכח כאופטימלי. מי שמבטיח "לחזור בדיוק אחרי יום, שבוע וחודש" מפשט את הממצאים.
  • המחקר הגדול נערך על עובדות קצרות ועל חזרה אחת בלבד. חומר מורכב, כמו הוכחה במתמטיקה, עשוי להתנהג אחרת.
  • המשפט הנפוץ "שוכחים 70% תוך יום" אינו חוק כללי. קצב השכחה תלוי בחומר ובמידה שבה הוא מובן.

שאלות נפוצות

מה זה חזרות מרווחות?

שיטת למידה שבה חוזרים על החומר כמה פעמים, עם הפסקות של ימים או שבועות בין חזרה לחזרה, במקום לרכז את כל הלמידה במפגש אחד.

כמה זמן לחכות בין חזרה לחזרה?

זה תלוי במועד שבו צריך לזכור. במחקר של ספדה ועמיתיו (Cepeda et al., 2008), למבחן בעוד שבוע ההפסקה הטובה ביותר הייתה יום אחד, ולמבחן בעוד 70 ימים או יותר, כשלושה שבועות.

האם ללמוד הכול בלילה שלפני המבחן עובד?

למבחן של מחר בבוקר זה יכול להספיק. אבל החומר נשכח מהר, ומי שצריך אותו גם אחרי המבחן ירוויח מפיזור הלמידה על פני כמה ימים (Cepeda et al., 2006).

למה למידה מרווחת מרגישה פחות יעילה?

כי שוכחים חלק מהחומר בין מפגש למפגש, והתרגול קשה יותר. בניסויים של קורנל (Kornell, 2009), 90% מהמשתתפים למדו טוב יותר בלמידה מרווחת, ו-72% חשבו שהלמידה המרוכזת עבדה טוב יותר.

מקורות (4)

  1. Cepeda, N. J., Pashler, H., Vul, E., Wixted, J. T., & Rohrer, D. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis. Psychological Bulletin, 132(3), 354-380.
  2. Cepeda, N. J., Vul, E., Rohrer, D., Wixted, J. T., & Pashler, H. (2008). Spacing effects in learning: A temporal ridgeline of optimal retention. Psychological Science, 19(11), 1095-1102.
  3. Kornell, N. (2009). Optimising learning using flashcards: Spacing is more effective than cramming. Applied Cognitive Psychology, 23(9), 1297-1317.
  4. Murre, J. M. J., & Dros, J. (2015). Replication and analysis of Ebbinghaus' forgetting curve. PLOS ONE, 10(7), e0120644.

מצאתם טעות? כתבו לנו, ונתקן.