דלג לתוכן העיקרי

מסך או נייר: איפה מבינים טוב יותר?

54 מחקרים, יתרון קטן לנייר, ודרך פשוטה לסגור את הפער במסך.

מערכת פשוט תקרא · עודכן ב- · 5 דקות קריאה

5 מקורות, עם קישור לכל אחד

התשובה הקצרה

  • בחומר עיוני, מבינים קצת יותר בנייר. בסיפורים אין הבדל (Delgado et al., 2018; Clinton, 2019).
  • הפער גדל כשקוראים בלחץ זמן.
  • לפי מחקר ישראלי, במסך אנחנו בטוחים שהבנו ומפסיקים מוקדם מדי (Ackerman & Goldsmith, 2011).
  • הפתרון במסך: לעצור ולבדוק את עצמכם, ולא לסמוך על התחושה.

רוב הקריאה שלנו עברה למסך: מאמרים, מיילים, חומר לימוד, ספרים. השאלה אם מבינים שם פחות נבדקה בעשרות מחקרים, והתשובה מעניינת יותר מ"כן" או "לא".

במאמר הזה: מה מצאו הסקירות הגדולות, מה גילו שני מחקרים ישראליים על הסיבה, ואיך קוראים טוב גם במסך.

מה מצאו המחקרים

יתרון קטן לנייר, ורק בחומר עיוני.

54

מחקרים נכללו בסקירה של דלגדו ועמיתיה, עם יותר מ-171,000 משתתפים (Delgado et al., 2018)

33

מחקרים נכללו בסקירה נפרדת, שהגיעה לאותה מסקנה (Clinton, 2019)

שתי סקירות גדולות, שנערכו בנפרד, הגיעו לאותה תמונה. בטקסט עיוני ההבנה בנייר טובה מעט יותר. בסיפורים לא נמצא הבדל. היתרון של הנייר גדל כשקוראים בלחץ זמן, והוא לא הצטמצם עם השנים, גם אצל מי שגדל עם מסכים (Delgado et al., 2018).

ועוד ממצא: במסך קוראים באותה מהירות, אבל מעריכים את ההבנה שלנו פחות טוב (Clinton, 2019).

למה: המסך גורם לנו להרגיש שהבנו

הבעיה היא לא המסך. הבעיה היא שמפסיקים מוקדם מדי.

רקפת אקרמן מהטכניון ומוריס גולדסמית מאוניברסיטת חיפה נתנו לסטודנטים ללמוד טקסטים בעברית, במסך או בנייר. כשזמן הלמידה היה קבוע, שתי הקבוצות הצליחו באותה מידה. כשכל אחד החליט בעצמו מתי הוא מוכן, קוראי המסך קיבלו ציונים נמוכים יותר: הם היו בטוחים מדי, והפסיקו ללמוד מוקדם מדי (Ackerman & Goldsmith, 2011).

מחקר המשך בטכניון מצא שבלחץ זמן קוראי המסך הצליחו פחות מקוראי הנייר, ובלי לחץ זמן ההבדל נעלם (Ackerman & Lauterman, 2012).

מיתוס

מסכים פוגעים בהבנת הנקרא.

מה המחקר אומר

כשזמן הלמידה היה קבוע, קוראי המסך וקוראי הנייר הצליחו באותה מידה. הפער הופיע רק כשהקוראים החליטו בעצמם מתי להפסיק (Ackerman & Goldsmith, 2011).

גם הגופן משנה, ולכל אחד גופן אחר

35%

הפער הממוצע במהירות בין הגופן המהיר ביותר לאיטי ביותר של אותו קורא, בלי הבדל בהבנה (Wallace et al., 2022)

מחקר גדול השווה 16 גופנים נפוצים. אצל כל קורא נמצא גופן שהוא קורא בו מהר יותר, והגופן הזה היה שונה מאדם לאדם. הגופן שאנשים העדיפו לא תמיד היה הגופן שבו קראו הכי מהר. היתרון של המסך כאן ברור: אפשר לשנות גופן, גודל ורוחב שורה, ובנייר לא.

מה המחקר לא מראה

פער קטן, ולא גזר דין.

  • הפער בין מסך לנייר קטן, והוא תלוי בסוג הטקסט, במכשיר ובמשימה.
  • המחקרים הישראליים נערכו על מסכי מחשב, עם סטודנטים שהעדיפו נייר. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שהפער מצטמצם עם תרגול והדרכה.
  • מחקר הגופנים נערך באנגלית. גופנים בעברית לא נבדקו בו, והמספר 35% משווה את הגופן הטוב ביותר לגרוע ביותר של כל קורא, מתוך 16.
  • אף אחד מהמחקרים לא בדק את הקורס שלנו.

איך לקרוא טוב במסך

0 מתוך 4

שאלות נפוצות

מה עדיף, לקרוא במסך או בנייר?

תלוי מה קוראים. בטקסט עיוני נמצא יתרון קטן לנייר, בעיקר בלחץ זמן. בסיפורים לא נמצא הבדל (Delgado et al., 2018; Clinton, 2019).

למה מבינים פחות במסך?

לפי מחקר ישראלי, לא בגלל המסך עצמו. קוראי מסך היו בטוחים מדי בהבנה שלהם והפסיקו ללמוד מוקדם מדי. כשזמן הלמידה היה קבוע, לא היה הבדל בין מסך לנייר (Ackerman & Goldsmith, 2011).

קוראים לאט יותר במסך?

לא. בסקירה של 33 מחקרים זמן הקריאה במסך ובנייר היה דומה (Clinton, 2019).

יש גופן שקוראים בו הכי מהר?

אין גופן אחד שמתאים לכולם. במחקר גדול באנגלית, לכל קורא היה גופן מהיר משלו, והפער בין הגופן המהיר לאיטי שלו היה 35% בממוצע, בלי הבדל בהבנה (Wallace et al., 2022). גופנים בעברית לא נבדקו.

מקורות (5)

  1. Delgado, P., Vargas, C., Ackerman, R., & Salmerón, L. (2018). Don't throw away your printed books: A meta-analysis on the effects of reading media on reading comprehension. Educational Research Review, 25, 23-38.
  2. Clinton, V. (2019). Reading from paper compared to screens: A systematic review and meta-analysis. Journal of Research in Reading, 42(2), 288-325.
  3. Ackerman, R., & Goldsmith, M. (2011). Metacognitive regulation of text learning: On screen versus on paper. Journal of Experimental Psychology: Applied, 17(1), 18-32.
  4. Ackerman, R., & Lauterman, T. (2012). Taking reading comprehension exams on screen or on paper? A metacognitive analysis of learning texts under time pressure. Computers in Human Behavior, 28(5), 1816-1828.
  5. Wallace, S., Bylinskii, Z., Dobres, J., Kerr, B., Berlow, S., Treitman, R., Kumawat, N., et al. (2022). Towards individuated reading experiences: Different fonts increase reading speed for different individuals. ACM Transactions on Computer-Human Interaction, 29(4), 1-56.

מצאתם טעות? כתבו לנו, ונתקן.