איך לקרוא מהר יותר: מה עובד ומה לא, לפי המחקר

הדרך המבוססת ביותר לקרוא מהר יותר בלי לאבד הבנה היא לקרוא הרבה ולהרחיב את אוצר המילים. סקירה מקיפה של חוקרי קריאה (Rayner et al., 2016) מצאה שתרגול כזה מעלה את הקצב בהדרגה, ושאין עדות לתוכניות שמכפילות את מהירות הקריאה בלי ירידה בהבנה.

ריכזנו כאן את הטכניקות המוכרות של קריאה מהירה, מה המחקר מצא על כל אחת מהן, ואיך לבדוק בעצמכם אם אתם באמת קוראים מהר יותר.

איך העיניים קוראות

בזמן קריאה העיניים לא נעות ברצף. הן נעצרות על מילה (קיבוע), וקופצות הלאה בתנועה קצרה ומהירה. לפי ריינר (Rayner, 1998), קיבוע בקריאה שקטה נמשך בממוצע כ-225 אלפיות שנייה, וכ-10% עד 15% מהתנועות הן חזרות אחורה. רוב זמן הקריאה עובר בקיבועים: לפי ריינר ועמיתיו (2016), העיניים נמצאות בתנועה רק בכ-10% מהזמן.

בעברית, הקוראים קולטים יותר מידע משמאל לנקודת הקיבוע, כלומר מכיוון ההמשך של השורה, וקופצים קפיצות קצרות יותר, כי הכתב צפוף ורוב התנועות לא נכתבות (Rayner, 2009).

המשמעות: מה שמגביל את קצב הקריאה הוא בעיקר הזמן שלוקח לזהות מילים ולהבין אותן, ולא מהירות העיניים. לפי ריינר ועמיתיו, היכולת לזהות מילים במהירות היא המנבא החזק ביותר של מהירות קריאה.

טכניקות קריאה מהירה: מה המחקר מצא

להשתיק את הקול הפנימי

קורסים רבים מלמדים לדכא את הקול שמבטא את המילים בראש בזמן קריאה שקטה. המחקר מראה שהקול הפנימי עוזר להבנה, ושדיכוי שלו פוגע בהבנה של טקסטים קשים. קוראים מפיקים ייצוג צלילי של המילים גם כשהן מוצגות בקצב של 720 מילים בדקה (Rayner et al., 2016). אין טעם להילחם בו.

לצמצם חזרות אחורה

כ-10% עד 15% מתנועות העיניים בקריאה הן חזרות אחורה (Rayner, 1998). חלקן הן חלק רגיל מהבנת הטקסט, למשל כשמשפט מתברר אחרת ממה שציפינו. מה שכן כדאי: לשים לב לחזרה על שורה שלמה מתוך היסח דעת, ולקרוא בסביבה שקטה.

להרחיב את טווח הראייה

יש קורסים שמבטיחים לאמן את הראייה ההיקפית כדי לקלוט שורה שלמה במבט אחד. לפי ריינר ועמיתיו, אימון של הראייה ההיקפית במשימות תפיסה לא הוביל לקריאה מהירה יותר עם הבנה טובה.

מילה אחת בכל פעם על המסך

אפליקציות שמציגות מילה אחת במרכז המסך (RSVP) חוסכות את תנועות העיניים. לפי ריינר ועמיתיו, בקצב רגיל ההבנה בשיטה הזו דומה לקריאה רגילה, אבל כשמאיצים את ההצגה, ההבנה והזיכרון יורדים בעקביות. השיטה גם מונעת חזרות אחורה והצצה למילה הבאה. בניסוי אחד שמתואר בסקירה, הקצב בשתי הדרכים היה כמעט זהה (כ-200 מילים בדקה), אבל הקוראים דיווחו על יותר עייפות בעיניים, וההבנה של פרטים מהטקסט הייתה נמוכה יותר.

רפרוף

רפרוף מהיר פי שניים עד פי ארבעה מקריאה רגילה, אבל ההבנה בו נמוכה יותר (Rayner et al., 2016). הוא כלי טוב כשהמטרה היא תמונה כללית או חיפוש פרט. במחקר של דוגן ופיין (Duggan & Payne, 2009), כשלקוראים היה זמן לקרוא רק חצי מטקסט, רפרוף על כולו עזר להם לזכור את הרעיונות החשובים, אבל לא את הפרטים. רפרוף עובד טוב יותר כשנעזרים בכותרות ובתחילת הפסקאות.

מה באמת עוזר לקרוא מהר יותר

• לקרוא הרבה. תרגול קריאה מעלה את הקצב לאט ובהדרגה, בלי קפיצות דרמטיות (Rayner et al., 2016).
• להרחיב אוצר מילים וידע. מילים מוכרות מזוהות מהר יותר, וטקסט בנושא מוכר צפוי יותר, ולכן נקרא מהר יותר.
• להתאים את הקצב למטרה: לקרוא לאט כשלומדים, ולרפרף כשמחפשים פרט או סקירה כללית.
• לשאול את עצמכם שאלות אחרי הקריאה. תרגול שליפה מהזיכרון מדורג במחקר כאחת משיטות הלמידה היעילות ביותר (Dunlosky et al., 2013). בניסוי של רודיגר וקרפיקה (Roediger & Karpicke, 2006), מי שנבחן אחרי הקריאה זכר אחרי שבוע 56% מהרעיונות, לעומת 42% אצל מי שקרא את הטקסט פעמיים.
• למדוד מהירות והבנה יחד. מהירות אפקטיבית, כלומר מילים בדקה כפול אחוז ההבנה, מראה אם השיפור אמיתי. מבחן מהירות הקריאה שלנו מחשב אותה.
• אם יש לפניכם בחינה עם קטעי קריאה, תרגלו קריאה בזמן קצוב כדי להכיר את הקצב שלכם מול השעון. פירוט בקריאה מהירה לפסיכומטרי.

כמה מילים בדקה קורא אדם ממוצע, ולמה בעברית המספר נמוך יותר? התשובה המלאה בעמוד מהירות קריאה ממוצעת.

שאלות נפוצות

מקורות

1. Rayner, K. (1998). Eye movements in reading and information processing: 20 years of research. Psychological Bulletin, 124(3), 372-422.
2. Rayner, K. (2009). Eye movements and attention in reading, scene perception, and visual search. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62(8), 1457-1506.
3. Rayner, K., Schotter, E. R., Masson, M. E. J., Potter, M. C., & Treiman, R. (2016). So much to read, so little time: How do we read, and can speed reading help? Psychological Science in the Public Interest, 17(1), 4-34.
4. Brysbaert, M. (2019). How many words do we read per minute? A review and meta-analysis of reading rate. Journal of Memory and Language, 109, 104047.
5. Duggan, G. B., & Payne, S. J. (2009). Text skimming: The process and effectiveness of foraging through text under time pressure. Journal of Experimental Psychology: Applied, 15(3), 228-242.
6. Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4-58.
7. Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). Test-enhanced learning: Taking memory tests improves long-term retention. Psychological Science, 17(3), 249-255.