מהירות קריאה ממוצעת: כמה מילים בדקה קורא אדם ממוצע?

מהירות קריאה ממוצעת של מבוגרים היא 238 מילים בדקה בקריאה שקטה של טקסט עיוני באנגלית, לפי מטא-אנליזה של 190 מחקרים (Brysbaert, 2019). בעברית הממוצע בקריאה שקטה הוא 224 מילים בדקה, לפי אותה מטא-אנליזה (5 מחקרים, 168 קוראים), כי אותו תוכן נכתב בעברית בפחות מילים.

מהירות קריאה נמדדת במילים בדקה (באנגלית wpm, words per minute): מספר המילים שקראתם חלקי זמן הקריאה בדקות. המספר משתנה הרבה בין אנשים ובין סוגי טקסט, ולכן כדאי להתייחס לממוצע כנקודת ייחוס ולא כציון.

מהירות קריאה ממוצעת: הנתונים בטבלה

מהירות קריאה ממוצעת לפי קבוצה

רוב המחקרים מודדים מבוגרים צעירים, ולכן יש מספרים מבוססים רק לחלק מהקבוצות.

• מבוגרים, קריאה שקטה: 238 מילים בדקה בטקסט עיוני ו-260 בסיפורת, באנגלית. לפי בריסבארט, את ההבדל אפשר לחזות לפי אורך המילים, שארוכות יותר בטקסט עיוני.
• מבוגרים צעירים, קריאה בקול: במחקר IReST קראו 25 דוברי עברית בני 18 עד 35 עשרה טקסטים קצרים בקול, בממוצע 187 מילים בדקה. הממוצע בכל 17 השפות במחקר היה 184 מילים בדקה.
• בני נוער: לפי חוקרי IReST, קצב הקריאה בקול כמעט לא עולה אחרי גיל 15 עד 18, כי הוא מוגבל בקצב הדיבור. בני נוער דוברי גרמנית (גיל ממוצע 18) קראו בקול 184 מילים בדקה, בדומה למבוגרים צעירים (179).
• בני 60 ומעלה: במחקר קודם של אותה קבוצת חוקרים, קוראים בני 60 עד 85 קראו בקול לאט יותר בכ-20%, באנגלית ובגרמנית.
• ילדים וקוראים בשפה שנייה: קוראים לאט יותר ממבוגרים שקוראים בשפת האם שלהם (Brysbaert, 2019). לא מצאנו נתון מבוסס לעברית, ולכן אנחנו לא מציגים כאן מספר.

אין לנו נתונים מבוססים לפי מקצוע, השכלה או מגדר, ולכן לא נציג אותם.

מהירות קריאה בעברית: למה המספר נמוך יותר

דוברי עברית לא קוראים לאט יותר. ההבדל נובע בעיקר מהדרך שבה סופרים מילים.

מילה בעברית מכילה יותר

בעברית, מילות יחס, ה' הידיעה, ו' החיבור ו-ש' מתחברות למילה שאחריהן. "ובבית" היא מילה אחת, ובאנגלית צריך ארבע מילים כדי לומר את אותו הדבר (and in the house). במחקר IReST, טקסט בעברית הכיל בממוצע כ-122 מילים, ואותו טקסט באנגלית כ-154.

אותו תוכן, זמן דומה

במחקר IReST קראו דוברי עברית בקול 187 מילים בדקה, ודוברי אנגלית קראו את הגרסה האנגלית של אותם טקסטים ב-228 מילים בדקה. כשמודדים טקסטים שלמים לדקה, הקצב דומה: 1.54 טקסטים לדקה בעברית ו-1.49 באנגלית.

תנועות, ניקוד ואורך מילה

בעברית רוב התנועות לא נכתבות, וטקסטים למבוגרים נכתבים בדרך כלל בלי ניקוד, ולכן מילה בעברית קצרה יחסית באותיות. חוקרי IReST מצאו שבעברית ובערבית, שבהן התנועות לא נכתבות או נכתבות רק בחלקן, מספר התווים שנקראים בדקה נמוך מאשר בשפות אלפביתיות אחרות. כתיב מלא מוסיף אותיות כמו ו' ו-י', אבל לא מוסיף מילים, ולכן הוא לא משנה את הספירה במילים בדקה.

בריסבארט מציין שאפשר לחזות די טוב את מהירות הקריאה בשפות אחרות לפי מספר המילים שהשפה צריכה כדי להעביר את אותו מסר כמו באנגלית. בעברית צריך בערך 782 מילים כדי לומר את מה שבאנגלית נאמר ב-1,000.

כמה מילים בדקה קוראים בעברית

במטא-אנליזה של בריסבארט יש 5 מחקרים על קריאה שקטה בעברית, עם 168 קוראים (שני מחקרים נוספים הוצאו כחריגים). הממוצע שלהם הוא 224 מילים בדקה, לעומת 236 באנגלית באותה טבלה. בקריאה בקול הממוצע בעברית היה 147 מילים בדקה, על סמך שני מחקרים בלבד.

המספר בעברית מבוסס על 5 מחקרים בלבד, לעומת 144 באנגלית, ולכן הוא פחות מדויק. במחקר IReST, למשל, דוברי עברית קראו בקול מהר יותר מהממוצע הזה (187 מילים בדקה). כדאי להתייחס לממוצעים כנקודת ייחוס, ולמדוד את עצמכם.

איך מודדים את מהירות הקריאה שלכם

1. בחרו טקסט שלא קראתם, ברמת קושי רגילה, באורך של כמה מאות מילים לפחות. בטקסט קצר מדי, שנייה אחת של טעות במדידה משנה את התוצאה הרבה יותר.
2. הפעילו שעון עצר וקראו בקצב הרגיל שלכם, כמו שאתם קוראים כתבה או ספר. אין צורך למהר.
3. ספרו את המילים שקראתם. בעברית, מילה היא כל רצף של אותיות בין שני רווחים.
4. חלקו את מספר המילים בזמן הקריאה בדקות. לדוגמה, 300 מילים בדקה וחצי הן 200 מילים בדקה.
5. בדקו הבנה: נסו לסכם את הטקסט בכמה משפטים, או לענות על שאלות עליו. מהירות בלי הבנה לא אומרת הרבה.
6. חזרו על המדידה עם שניים או שלושה טקסטים שונים, וחשבו ממוצע.

אפשר גם לעשות את מבחן מהירות הקריאה שלנו: קוראים קטע קצר, עונים על שאלות הבנה ומקבלים מילים בדקה ואחוז הבנה.

איך משפרים מהירות קריאה בלי לפגוע בהבנה

סקירה של קית' ריינר ועמיתיו (Rayner et al., 2016) מצאה פשרה בין מהירות לדיוק: כשקוראים מהר יותר, ההבנה נוטה לרדת. לפי הסקירה, לא סביר שקורא יכפיל או ישלש את המהירות שלו, למשל מ-250 ל-500 עד 750 מילים בדקה, ועדיין יבין את הטקסט באותה רמה.

מה כן עוזר:

• לקרוא הרבה. לפי ריינר ועמיתיו, תרגול קריאה ושיפור הידע הלשוני, למשל אוצר מילים רחב יותר, הם מה שמאפשר לקרוא מהר יותר בלי לאבד הבנה.
• להתאים את הקצב למטרה. רפרוף יכול להיות מהיר פי שניים עד פי ארבעה מקריאה רגילה, אבל ההבנה בו נמוכה יותר. הוא מתאים לחיפוש פרט או לתמונה כללית, לא ללמידה.
• למדוד מהירות והבנה יחד. אם המהירות עולה וההבנה יורדת, זה לא שיפור.
• לקרוא בסביבה שקטה. הסחות דעת קוטעות את הקריאה ומאריכות אותה. על עבודה מרוכזת אפשר לקרוא בסיכום דיפ וורק ובסיכום מטלה אחת כל פעם.

טענות על קריאה של יותר מ-1,000 מילים בדקה עם הבנה מלאה לא נתמכות במחקר. לפי ריינר ועמיתיו, קצב כזה אפשרי רק עם ירידה גדולה בהבנה.

סיכומי ספרים לתרגול קריאה

בפשוט תקרא יש סיכומי ספרים בעברית בקריאה של עד 15 דקות. אפשר לתרגל עליהם קריאה בקצב שלכם, וגם למדוד אותו. כמה סיכומים שקשורים לנושא:

• דיפ וורק (עבודה עמוקה): קאל ניופורט על עבודה מרוכזת בלי הסחות דעת.
• מטלה אחת כל פעם: דבורה זק על עבודה על דבר אחד בכל פעם.
• לחשוב מהר, לחשוב לאט: דניאל כהנמן על שתי דרכי החשיבה.
• הרגלים אטומיים: ג'יימס קליר על בניית הרגלים קטנים, למשל הרגל של קריאה יומית.
• ספר מפות החשיבה: טוני בוזן על רישום רעיונות במפות.

לכל סיכומי הספרים

שאלות נפוצות

מקורות

1. Brysbaert, M. (2019). How many words do we read per minute? A review and meta-analysis of reading rate. Journal of Memory and Language, 109, 104047.
2. Trauzettel-Klosinski, S., & Dietz, K. (2012). Standardized assessment of reading performance: The New International Reading Speed Texts IReST. Investigative Ophthalmology & Visual Science, 53(9), 5452-5461.
3. Rayner, K., Schotter, E. R., Masson, M. E. J., Potter, M. C., & Treiman, R. (2016). So much to read, so little time: How do we read, and can speed reading help? Psychological Science in the Public Interest, 17(1), 4-34.