הדרך היעילה ביותר ללמוד למבחן היא לסגור את הסיכום ולנסות לשלוף את החומר מהזיכרון. בניסוי של רודיגר וקרפיקה (Roediger & Karpicke, 2006), סטודנטים שקראו טקסט פעם אחת ונבחנו עליו שלוש פעמים זכרו אחרי שבוע 61% ממנו. סטודנטים שקראו אותו ארבע פעמים זכרו 40%.
רוב הסטודנטים עושים את ההפך: קוראים שוב את הסיכום. במאמר הזה: מה נמצא במחקר, למה קריאה חוזרת מטעה, ואיך בוחנים את עצמכם בפועל.
הניסוי: לקרוא שוב או להיבחן
אחרי חמש דקות הקריאה החוזרת ניצחה. אחרי שבוע היא הפסידה.
הנרי רודיגר וג'פרי קרפיקה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס נתנו לסטודנטים לקרוא קטעי טקסט קצרים. אחרי הקריאה הם קראו את הקטע שוב, או נבחנו עליו: התבקשו לכתוב מהזיכרון כל מה שזכרו, בלי לראות את הטקסט ובלי לקבל משוב.
בבדיקה אחרי חמש דקות, הקריאה החוזרת ניצחה: 81% מול 75%. אחרי יומיים התמונה התהפכה, 68% למי שנבחן מול 54% למי שקרא שוב. אחרי שבוע הפער נשאר: 56% מול 42%.
בניסוי השני השוו החוקרים בין שתי קבוצות קיצוניות. האחת קראה את הקטע ארבע פעמים. השנייה קראה אותו פעם אחת ונבחנה שלוש פעמים. אחרי שבוע, הנבחנים זכרו 61% והקוראים 40%, אף שהקוראים נחשפו לטקסט הרבה יותר פעמים.
61%
זכרו אחרי שבוע אלה שקראו פעם אחת ונבחנו שלוש פעמים
40%
זכרו אחרי שבוע אלה שקראו את הקטע ארבע פעמים
למה קריאה חוזרת מרגישה טוב ועובדת פחות
לזהות משפט מול העיניים זה לא לשלוף אותו מהזיכרון.
מיתוס
אם הסיכום מוכר לי ואני קורא אותו בשטף, אני יודע את החומר.
מה המחקר אומר
בניסוי, הסטודנטים שקראו שוב ושוב היו הבטוחים ביותר שיזכרו. אחרי שבוע הם זכרו הכי מעט (Roediger & Karpicke, 2006).
כשקוראים טקסט בפעם השלישית הוא מוכר, והקריאה זורמת. קל לפרש את התחושה הזו כידיעה. אבל לזהות משפט כשהוא מול העיניים זה לא אותו דבר כמו לשלוף אותו מהזיכרון בלי עזרה, וזה בדיוק מה שנדרש במבחן.
בניסוי, הסטודנטים שקראו שוב ושוב היו הבטוחים ביותר שיזכרו את החומר. הם זכרו הכי מעט אחרי שבוע.
ובכל זאת, זו השיטה הנפוצה ביותר. בסקר של 177 סטודנטים, 84% אמרו שהם קוראים שוב את הסיכומים או את ספר הלימוד, ו-55% ציינו את זה כשיטה הראשית שלהם. רק 11% אמרו שהם בוחנים את עצמם (Karpicke, Butler & Roediger, 2009).
מה המחקר הרחב אומר
מתוך עשר שיטות שנבדקו, שתיים דורגו בראש: בחינה עצמית ולמידה מפוזרת.
הניסוי הזה אינו לבד. סקירה שדירגה עשר שיטות למידה לפי התועלת שהמחקר מצא להן הצביעה על שתי שיטות יעילות במיוחד: בחינה עצמית ולמידה מפוזרת לאורך זמן. קריאה חוזרת, סימון במרקר וכתיבת סיכומים דורגו כשיטות בעלות תועלת נמוכה (Dunlosky et al., 2013).
איך לבחון את עצמכם בפועל
0 מתוך 5
זה ירגיש קשה יותר מקריאה חוזרת, וזה חלק מהעניין. המאמץ של השליפה הוא שמחזק את הזיכרון.
מה המחקר לא מראה
קריאה חוזרת אינה חסרת ערך, ובחינה עצמית לא מחליפה הבנה.
- הוא לא מראה שקריאה חוזרת חסרת ערך. בבדיקה מיידית היא ניצחה, ומי שנבחן בעוד שעה ירוויח ממנה.
- הניסוי נערך על קטעים קצרים, עם סטודנטים, ובמבחן של כתיבה חופשית מהזיכרון. האפקט שוחזר מאז במחקרים רבים ובסוגי חומר שונים, אבל הגודל שלו משתנה.
- בחינה עצמית לא מחליפה הבנה. קודם צריך לקרוא ולהבין, ורק אז יש מה לשלוף.
שאלות נפוצות
מה עדיף, לקרוא שוב את הסיכום או לפתור שאלות?
לפתור שאלות. בניסוי של רודיגר וקרפיקה (Roediger & Karpicke, 2006), מי שנבחן על החומר זכר אחרי שבוע 61% ממנו, ומי שקרא אותו שוב ושוב זכר 40%.
כמה פעמים צריך לבחון את עצמי?
אין מספר אחד שנכון לכולם. בניסוי, שלוש בחינות אחרי קריאה אחת הספיקו כדי לנצח ארבע קריאות. כדאי לפזר את הבחינות על פני כמה ימים, ולחזור בעיקר על מה שלא הצלחתם לשלוף.
מה אם אני לא מצליח לשלוף כלום?
זה סימן שהחומר עדיין לא נלמד, ועדיף לגלות את זה לפני המבחן. קראו שוב את החלק הזה, ונסו לשלוף אותו שוב אחרי הפסקה.
האם זה עובד גם ללמידה ביום שלפני המבחן?
בבדיקה מיידית, קריאה חוזרת נתנה תוצאה מעט טובה יותר (81% מול 75%). היתרון של בחינה עצמית מופיע כשעוברים יום או יותר. לכן כדאי להתחיל כמה ימים לפני המבחן.
מקורות (3)
- Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). Test-enhanced learning: Taking memory tests improves long-term retention. Psychological Science, 17(3), 249-255.
- Karpicke, J. D., Butler, A. C., & Roediger, H. L. (2009). Metacognitive strategies in student learning: Do students practise retrieval when they study on their own? Memory, 17(4), 471-479.
- Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4-58.
מצאתם טעות? כתבו לנו, ונתקן.