דלג לתוכן העיקרי
פשוט תקרא

מבחן מהירות קריאה: כמה מילים בדקה אתם קוראים?

מבחן מהירות קריאה מודד כמה מילים אתם קוראים בדקה, ובודק בעזרת שאלות קצרות כמה מהטקסט הבנתם. התוצאה היא שני מספרים, מילים בדקה ואחוז הבנה, ומהם מחושבת מהירות הקריאה האפקטיבית.

המבחן חינם, לא דורש הרשמה ולוקח בערך 3 דקות.

אפשר למדוד גם ידנית: הפעילו שעון עצר, קראו את הקטע בקצב הרגיל שלכם ועצרו בסוף. מהירות הקריאה היא מספר המילים בקטע (270) חלקי זמן הקריאה בדקות.

למה בצק תופח

מי שאפה פעם לחם בבית מכיר את הרגע שבו מרימים את המגבת מעל הקערה ומגלים שהבצק גדל כמעט פי שניים. מאחורי השינוי הזה עומד יצור חי וזעיר: השמרים. שמרי אפייה הם פטריות חד-תאיות, ובכפית אחת של שמרים יבשים יש מספר עצום של תאים רדומים שמחכים לתנאים המתאימים.

כשמערבבים קמח, מים ושמרים, התאים מתעוררים ומתחילים להזין את עצמם בסוכרים שבבצק. חלק מהסוכרים האלה נוצרים מהעמילן שבקמח, שמתפרק בעזרת אנזימים טבעיים. בתהליך שנקרא תסיסה, השמרים הופכים את הסוכר לשני תוצרים עיקריים: גז פחמן דו-חמצני וכוהל. הכוהל מתאדה ברובו בזמן האפייה ומשאיר אחריו בעיקר ריח וטעם. הגז הוא זה שגורם לבצק לתפוח.

אבל גז לבדו לא מספיק. אם הבצק לא היה מסוגל ללכוד אותו, הבועות היו פשוט בורחות לאוויר. כאן נכנס לתמונה הגלוטן, רשת של חלבונים שנוצרת כשקמח חיטה פוגש מים ונלוש. ככל שלשים יותר, הרשת נעשית גמישה וחזקה יותר, והיא מתנהגת כמו אינספור בלונים קטנים שמתמלאים בגז.

הטמפרטורה משפיעה מאוד על הקצב. במטבח חמים הבצק יתפח מהר, ובמקרר הוא יתפח לאט מאוד. יש אופים שמעדיפים דווקא את הדרך האיטית, כי זמן ארוך יותר מאפשר לטעמים להתפתח. בתנור, החום גורם לגז להתרחב עוד קצת, ואז השמרים מתים והחלבונים מתקשים. כך נשמר המבנה האוורירי שאנחנו מזהים בפרוסת לחם רכה.

לא כל לחם נעשה עם שמרים קנויים. מחמצת היא תערובת של קמח ומים שחיים בה שמרי בר וחיידקי חומצה לקטית. השמרים מספקים את הגז, והחיידקים מייצרים חומצות שנותנות ללחם את הטעם החמצמץ שלו. מחמצת עובדת לאט יותר משמרים קנויים, ולכן מי שאופה לחם מחמצת מתחיל בדרך כלל להכין אותו כבר ביום שלפני האפייה.

בפועל, כשבצק לא תופח, כדאי לבדוק שלושה דברים: אם השמרים טריים, אם המים לא היו חמים מדי, ואם הבצק קיבל מספיק זמן.

שאלות ההבנה

  1. לפי הקטע, מה קורה לכוהל שנוצר בתסיסה?

    • הוא גורם לבצק לתפוח
    • הוא מתאדה ברובו בזמן האפייה
    • הוא הופך לסוכר
    • הוא מחזק את הגלוטן

  2. מה התפקיד של הגלוטן בבצק?

    • הוא מזין את השמרים
    • הוא מפרק את העמילן
    • הוא לוכד את הגז בתוך הבצק
    • הוא נותן ללחם טעם חמצמץ

  3. למה יש אופים שמתפיחים בצק במקרר?

    • כדי שהבצק יתפח מהר יותר
    • כדי להרוג את השמרים לפני האפייה
    • כי זמן ארוך יותר מאפשר לטעמים להתפתח
    • כדי שהכוהל לא יתאדה

  4. מה נותן ללחם מחמצת את הטעם החמצמץ שלו?

    • חומצות שמייצרים החיידקים
    • כוהל שנשאר אחרי האפייה
    • מים חמים במיוחד
    • כמות גדולה של שמרים קנויים

  5. כמה דברים הקטע ממליץ לבדוק כשבצק לא תופח?

    • שניים
    • שלושה
    • ארבעה
    • חמישה

איך עובד המבחן

  1. קוראים קטע אחד. לוחצים על "להתחיל לקרוא", קוראים את הקטע בקצב הרגיל שלכם, כמו שקוראים כתבה או סיכום ספר, ולוחצים על "סיימתי". אין צורך למהר.
  2. עונים על חמש שאלות הבנה. הקטע נסגר ומופיעות שאלות על מה שקראתם, עם ארבע תשובות לכל שאלה. אי אפשר לחזור לטקסט.
  3. מקבלים תוצאה: מילים בדקה, אחוז הבנה ומהירות אפקטיבית.

איך מחשבים מהירות קריאה

מהירות קריאה היא מספר המילים בקטע חלקי זמן הקריאה בדקות. למשל, קטע של 270 מילים שנקרא ב-90 שניות נותן 180 מילים בדקה.

מהירות אפקטיבית היא מילים בדקה כפול אחוז ההבנה. מי שקרא 180 מילים בדקה וענה נכון על 4 מתוך 5 שאלות (80%) מגיע למהירות אפקטיבית של 144 מילים בדקה.

בעברית, מילה היא כל רצף של אותיות בין שני רווחים. לכן "ובבית" נספרת כמילה אחת, אף שבאנגלית צריך ארבע מילים כדי לומר את אותו הדבר (and in the house). זו אחת הסיבות לכך שמספרי מילים בדקה בעברית נמוכים מאלה שבאנגלית.

איך לקרוא את התוצאה

התוצאה היא נקודת התייחסות אישית, לא ציון. מהירות הקריאה משתנה לפי סוג הטקסט, הנושא, השעה והעייפות.

  • הבנה של 80% ומעלה (4 או 5 תשובות נכונות): קראתם בקצב שמאפשר הבנה טובה, ואפשר להשוות את המהירות לטווחים שבהמשך.
  • הבנה של 60% (3 תשובות נכונות): ייתכן שהקצב היה מהיר מדי בשביל הטקסט, או שהקשב נדד. כדאי לנסות שוב בקצב נינוח יותר.
  • הבנה מתחת ל-60%: קשה להסיק משהו מהמהירות, כי כנראה שהקטע נקרא ברפרוף. כדאי לחזור על המבחן עם קטע אחר.

כדי לעקוב אחרי שינוי לאורך זמן, עשו את המבחן בתנאים דומים: אותו מכשיר, שעה דומה, וקטע שעוד לא קראתם.

מהירות קריאה ממוצעת

מטא-אנליזה של מרק בריסבארט (Brysbaert, 2019), שכללה 190 מחקרים ו-18,573 משתתפים, מצאה שמבוגרים קוראים באנגלית בקריאה שקטה 238 מילים בדקה בממוצע בטקסט עיוני ו-260 מילים בדקה בסיפורת. רוב המבוגרים נמצאים בטווח של 175 עד 300 מילים בדקה בטקסט עיוני. בקריאה בקול הממוצע הוא 183 מילים בדקה.

בעברית המספרים נמוכים יותר, כי מילות יחס, ה' הידיעה ו-ו' החיבור מתחברות למילה שאחריהן, ולכן אותו תוכן נכתב בפחות מילים. במחקר IReST (Trauzettel-Klosinski ו-Dietz, 2012) קראו דוברי עברית בני 18 עד 35 טקסטים מותאמים בקול, בממוצע 187 מילים בדקה. דוברי אנגלית קראו את הגרסה האנגלית של אותם טקסטים ב-228 מילים בדקה. כשמודדים טקסטים שלמים לדקה, הקצב של שתי הקבוצות דומה: 1.54 טקסטים לדקה בעברית ו-1.49 באנגלית.

לפי אותה מטא-אנליזה, הממוצע בקריאה שקטה בעברית הוא 224 מילים בדקה, על סמך 5 מחקרים ו-168 קוראים, לעומת 236 באנגלית באותה טבלה. המספר בעברית מבוסס על הרבה פחות מחקרים, ולכן הוא פחות מדויק.

אצל ילדים מהירות הקריאה נבדקת אחרת. משרד החינוך מפעיל בכיתות ב' עד ו' את התוכנית "קול קורא", ובה מבדק שטף קריאה שבוחן דיוק, קצב והבעה בקריאה בקול. המבחן בעמוד הזה נבנה למבוגרים ולבני נוער, והוא לא מחליף אבחון.

האם קריאה מהירה פוגעת בהבנה?

במידה מסוימת, כן. סקירה של קית' ריינר ועמיתיו (Rayner et al., 2016) מצאה שיש פשרה בין מהירות לדיוק: ככל שקוראים מהר יותר, ההבנה נוטה לרדת. לפי הסקירה, לא סביר שקורא יכפיל או ישלש את המהירות שלו, למשל מ-250 ל-500 עד 750 מילים בדקה, ועדיין יבין את הטקסט באותה רמה.

רפרוף יכול להיות מהיר פי שניים עד פי ארבעה מקריאה רגילה, אבל ההבנה בו נמוכה יותר. הוא שימושי כשמחפשים פרט מסוים או רוצים תמונה כללית של הטקסט.

לפי אותה סקירה, מה שעוזר לקרוא מהר יותר בלי לאבד הבנה הוא תרגול קריאה ושיפור הידע הלשוני, למשל אוצר מילים רחב יותר. לכן המבחן מודד תמיד מהירות יחד עם הבנה. שיפור של ממש הוא עלייה במהירות האפקטיבית, ולא רק במספר המילים בדקה.

רוצים להתאמן?

לפשוט תקרא יש קורס קריאה מהירה של 12 ימים, 10 עד 15 דקות ביום, בעברית ובדפדפן. הקורס נפתח במבחן דומה לזה, ומודד לאורך הדרך גם מהירות וגם הבנה, כך שתוכלו לראות בעצמכם אם המהירות האפקטיבית שלכם משתנה. נרשמים עם אימייל, ויום 1 חינם. אחריו פותחים את שאר הקורס בתשלום אחד ל-12 חודשים.

לפרטים על הקורס ועל המחיריםלהתחיל: יום 1 חינם (נפתח בלשונית חדשה)

שאלות נפוצות

מהי מהירות קריאה ממוצעת?

בקריאה שקטה באנגלית, מבוגרים קוראים בממוצע 238 מילים בדקה טקסט עיוני ו-260 מילים בדקה סיפורת (Brysbaert, 2019). בעברית המספר נמוך יותר, כי אותו תוכן נכתב בפחות מילים: הממוצע בקריאה שקטה בעברית הוא 224 מילים בדקה, לפי 5 מחקרים באותה מטא-אנליזה.

איך מחשבים מהירות קריאה?

מחלקים את מספר המילים בטקסט בזמן הקריאה בדקות. קטע של 270 מילים שנקרא בדקה וחצי נותן 180 מילים בדקה. כדי לכלול גם הבנה, מכפילים את התוצאה באחוז התשובות הנכונות.

מה זה מהירות קריאה אפקטיבית?

זו מהירות הקריאה כפול אחוז ההבנה. היא מראה כמה מילים בדקה אתם קוראים וגם מבינים. קריאה של 250 מילים בדקה עם 60% הבנה נותנת 150, בדיוק כמו קריאה של 150 מילים בדקה עם הבנה מלאה.

כמה זמן לוקח המבחן, והאם צריך להירשם?

בערך 3 דקות: דקה או שתיים לקריאת הקטע, ועוד כדקה לשאלות. המבחן חינם, ולא צריך להירשם או להתקין דבר.

האם המבחן מתאים לילדים?

המבחן נבנה למבוגרים ולבני נוער. אצל ילדים מהירות הקריאה נבדקת אחרת, בקריאה בקול ועם דגש על דיוק והבעה, למשל במבדק שטף הקריאה של משרד החינוך לכיתות ב' עד ו'. המבחן כאן לא מחליף אבחון.

אפשר לשפר את מהירות הקריאה בלי לפגוע בהבנה?

אפשר להשתפר בעזרת תרגול קריאה ושיפור אוצר המילים. עם זאת, המחקר לא תומך בהבטחות להכפיל או לשלש את המהירות בלי ירידה בהבנה (Rayner et al., 2016). לכן כדאי למדוד את שני הדברים יחד.

מקורות