הסופר חוזר ומדגיש, כי כחלק גדול מההסכמים שקיבלנו מרגע היותנו ילדים הם מחלישים ומקטינים אותנו מהפוטנציאל התמון בתוכנו.

לדוגמה, עוד לפני שננסה ללמוד תחום חדש אנו עלולים להרים ידיים מראש – כי אחרים אמרו שזה "קשה" או "מסובך" – ואנחנו, כהרגלנו, ישר לקחנו את ההסכם שלהם עם עצמם להיות ההסכם שלנו גם כן, מאותו הרגע הורדנו את עצמנו למטה ואנחנו מתחילים במומנט שלילי.

אנו צריכים להבין כי שום הסכם שאילפו אותנו אליו לא שלנו ולא אנחנו יצרנו ולרוב הם רק מקטינים אותנו. הספר מציג ארבעה הסכמים שעלינו לאמץ, שיעזרו לנו להיפטר מה"כלא" המנטלי שהסכמי החברה בנו לנו.

ההסכם הראשון שהסופר נותן לנו הוא "טוהר המילה". למילים יש כוח של קסם – המילה הכי קטנה יכולה להוות כישוף שחור על אדם. לדוגמה, אם נגיד למישהו שהוא לא מוצלח, הרי לנו שהוא עלול להאמין בכך וזה ההסכם שיחסום אותו מלהיות מוצלח. אנו בעצם מציבים מחשול בינו לבין מטרתו. ההסכם הזה צריך להתלוות אלינו גם עם עצמנו. אם נגיד שאנחנו לא יכולים או מסוגלים אז בעצם שמנו על עצמנו כישוף.

להיות עם טוהר המילה פירושו לעולם לא להשתמש בזה כנגד עצמנו, כל נזק לעצמנו נחשב כחטא. זה יכול לבוא בצורות שונות: ביקורת עצמית, אשמה – אנו עלולים לחשוב כי אנחנו "טיפשים מדי" או "לא מסוגלים" או "שמנים מדי" – רק ע"י זה שאנו נוטעים חשיבה כזו אצלנו אנחנו משתמשים בכוחם של המילים כנגד עצמנו. במקום לעשות זאת, אנו יכולים להתעקש ולחזור ולומר לעצמנו כמה אנו מוצלחים וכמה אנחנו אוהבים את עצמנו. חשבו על הסיפור הבא.

לאישה חכמה ויפה הייתה ילדה שהיא אהבה בכל ליבה. יום אחד, האישה חזרה הביתה מוטשת מהעבודה ורק רצתה שקט וזמן לעצמה. למרות זאת, הילדה שלה הייתה במצב רוח שמח והחלה לשיר. האמא איבדה שליטה וצעקה על הילדה, "יש לך קול צורם! תשתקי!"

בגלל החוויה הזו, הילדה האמינה במה שהאמא שלה אמרה, עושה עם עצמה הסכם שהקול שלה היה מכוער ומציק. היא לא שרה לתקופה ארוכה והיה לה קושי בתקשורת עם אנשים.

זה רק מראה עד כמה אנו יכולים להיות משועבדים למילים וכמה כוח יש להם. תחשבו על זה: כמה פעמים אמרתם לעצמכם שאתם לא מספיק טובים? כל פעם שעשיתם זאת, יצרתם הסכם עם עצמכם והלכתם לפיו.

וזה למה ההסכם הראשון לעבר עתיד טוב יותר הוא טוהר המילה. תמיד תחזקו אחרים ואת עצמכם. ברגע שאתם מדברים רע על מישהו, אתם מכניסים לעצמכם רעל לגוף וכך גם לו.

ההסכם השני שהסופר נותן הוא "לא לקחת דברים אישי". כשאדם מסוים מתנהג אלינו בצורה שלילית ואנחנו מחליטים להיפגע ממנו, זה המהלך השגוי. שגוי מכיוון שאנו לוקחים את מה שהוא אומר כאמת – מה שמשפיע עלינו ככישוף ומגביל אותנו. האדם שהתנהג אלינו בצורה השלילית פשוט הביע את ההסכמים שלו ואיך שהוא רואה את הדברים, זה בחיים לא נוגע לנו. נוכל לחוש זאת בהמון סיטואציות, לדוגמה: "אתה לא רוקד יפה", "אתה לא שר יפה" וכד'. האדם מביע כלפייך בדיוק את מה שהוא מרגיש, לכן בסיטואציה מסוימת שהוא שמח הוא עלול להגיד מילים יפות וכשהוא מרגיש פחות שמח הוא עלול לנסות להשפיל ולהוריד. כעת, לאחר שהבנו שהעולם לא סובב סביבנו וכך גם המילים שבאות "כלפינו", הפתרון יהיה לקלוט ולהבין את הערך של עצמנו ולהכיר בחוזקות שלנו; כך, לא משנה מה יגידו לנו – אנחנו כבר מכירים ויודעים את האמת על עצמינו.

ההסכם השלישי שהסופר נותן לנו הינו "במקום להניח הנחות, לשאול שאלות". יש הרבה מצבים בחיים בהם אנחנו פשוט לוקחים מילה או סיטואציה בהבנה מסוימת ומניחים שאנחנו יודעים מה הפירוש שלה ומה כל אחד מהצדדים רוצה. לדוגמה בזוגיות, לצפות שהבן אדם שמולנו יבין בדיוק מה אנחנו מרגישים בלי הסבר מאיתנו וכד'. הדרך לטפל בבעיה זו היא תמיד לשאול שאלות לגבי סיטואציות, רגשות וכוונות. כך גם כשאנו מניחים הנחות לגבי עצמנו; אנו עלולים להניח כי אנחנו יכולים לטפס על הר – ואנחנו נכשל. אך, הטעות האמיתית השלנו הייתה שלא שאלנו שאלות שקשורות בנושא בשביל לשנות את ההנחה השגויה שלנו וכך, אולי, היינו יכולים לטפס וכן להצליח פשוט במשהו יותר מתאים לנו. אז, למדנו שהדרך היחידה שלנו כנגד הנחות היא לשאול שאלות, לא משנה כמה זה קשה. לדוגמה, אם חבר לא אומר לך שלום במקום להניח שמשהו לא בסדר, עדיף לשאול, "מה הולך? האם הכל בסדר?" הדבר הכי חשוב לזכור זה תקשורת נקייה.

ההסכם הרביעי שהסופר נותן ומסיים איתו הוא "תמיד לעשות את ההכי טוב שלנו". את המשפט הזה אנחנו שומעים עוד מימי בית הספר, מסתבר שהיינו צריכים להקשיב לו. זה בגלל שאם אתה תמיד עושה את ההכי טוב שלך, לא יהיה לך צורת להאשים או לשפוט את עצמך.

נכון, לעשות את ההכי טוב שלך משתנה מיום ליום. בימים מסוימים, ההכי טוב שלך יהיה משמעותי וחזק, ובאחרים זה לא יהיה כזה מעולה. הדוגמה הכי טובה יהיה ההבדל בתפקוד שלנו בבוקר של יום ובלילה של יום. חשוב לזכור שתמיד יהיו רגעים חלשים יותר, חשוב לזכור בגלל שאם תדחפו את עצמכם חזק מדיי אתם תסיימו בלי כוחות בכלל. תזכרו שהתמדה היא העוצמה האמיתית ולא כוח הרצון הרגעי.

אז, בשביל לעשות את ההכי טוב שלכם, תעשו את הדברים בשביל לעשות אותם טוב. אתה צריך לעבוד קשה בגלל שזה עושה אותך שמח, לא בגלל כסף או סיבות חיצוניות.

לסיכום, מהרגע שבו אנו נולדים אנו "מאולפים" ע"י החברה והאנשים שמסביבנו ומקבלים הסכמים עליהם אנו חיים ולא תמיד שאנו היינו רוצים בהם. אבל זה אפשרי לשבור את ההסכמים האלו בכך שנחליף אותם בארבעת ההסכמים שהסופר מיגל רואיס נותן לנו.

תתחילו לקחת על עצמכם הסכם אחד במשך כל שבוע ותראו בעצמכם כיצד חייכם משתנים לטובה ואתם מתקדמים לעבר המטרות שלכם, בזמן שאתם הופכים לאדם טוב יותר. תמיד זכרו כי שינוי הוא תמיד קשה, אך עם רצון והתמדה הכל אפשר להשיג.

 

נשמח לשמוע ממכם בתגובות 🙂