בחרו עמוד
מטלה אחת כל פעם (Single tasking)

מטלה אחת כל פעם (Single tasking)

דבורה זק

אנחנו לא יכולים להיות בשני מקומות בו זמנית וגם לא המוח שלנו.

הספר של דבורה עוסק בכך שריבוי משימות משפיע עלינו בכל מיני מובנים: בפאן החברתי, הסביבתי והאישי. הוא פוגע בנו בניגוד לדעה הרווחת שככל שאתה עושה יותר בבת-אחת ככה אתה יותר "מוכשר". דבורה מראה בספרה איך להפוך להיות יותר יעיל ופרודקטיבי – איך להיות מודע ופשוט לשמוח.

זמן קריאה מוערך: 10 דקות.

בכדי לחסוך זמן, כולנו מתנהלים על ידי ריבוי משימות. אם זה לצחצח שיניים ובאותו זמן גם להתקלח, להתאפר במכונית, לבדוק רשתות חברתיות בזמן האוכל ועוד מגוון של דברים. יכול להיות, שאתה חושב שזה דבר טוב לעשות אך זה לא. זה משפיע עליך בכך שאתה לא נותן את ה100% שלך, פחות ממוקד וזה יכול להשפיע עלייך גם מבחינה פיזית. מה שאתה בעצם צריך לעשות זה להתמקד בדבר אחד כל פעם. מה שנשמע כמו משימה קלת הישג תגרום לך להבין אם הזמן שאתה משתמש בריבוי משימות כל הזמן, כדי "לנצל זמן טוב יותר" אך אתה תראה שחייך ישתנו לטובה, יהיו פחות מלחיצים ופרודוקטיבים. אז אם גם אתה כל הזמן רוצה לנצל את הזמן שלך נכון ובעצם מה שאתה עושה זה רק להיכנס לחצים מיותרים, הספר הזה הוא בשבילך. אתה מוזמן להמשיך לקרוא בכדי לשנות גם את ההרגל הגרוע הזה כמו שאלפי אנשים עשו – ויעשו! 🙂

נכון שהכותרת של החלק הזה די מוגזמת? אז זהו שלא, ריבוי משימות יכול לגרום לזנק כלכלי, אובדן רכוש וחיים. מדי שנה מאות אנשים אם לא אלפים מתים רק בגלל שהחליטו לסמס בזמן נהיגה או לדבר בזמן נהיגה. מה שמוביל לאובדן הכי גדול בעולם – חיי אדם. ד"ר אייל אופיר, מרצה מומחה באוניברסיטה המוכרת סטנפורד הראה שאין באמת דבר כזה ריבוי משימות. נכון, אתה יכול לעשות כמה דברים בבת-אחת אך זה יגרום לכך שפשוט תתעייף, תהיה פחות יעיל וממוקד במשימות שאתה עושה. משפיע גם על זיכרון בטווח הקצר והארוך ובעצם ריבוי משימות גורם להגבלה בביצועים שלך.

האובלוציה מראה שאנו לא נועדנו לעסוק בריבוי משימות, זה לא חלק מאיתנו. תאר לך שאבותינו הקדומים שהיו צדים למען מזונם, הם היו  קשובים ופתוחים למה שקורה סביבם בכל כוחם. הרי זה קשה לשים לב שיש חיה האורבת לך בין השיחים שראשך בעננים. לא רק שזה בניגוד להתפתחות האדם, ריבוי משימות גורם לנזק מוחי בחלק שאחראי על חשיבה מוגברת בגלל הלחץ התמידי. במוחנו יש מיליוני נוירונים (תאי עצב) הם אחראים על תהליך העיבוד והעברה של המידע. ברגע שאנחנו פועלים בריבוי משימות מכל סוג לדוגמא אכילת גלידה מול הטלוויזיה, המוח משחרר הורמון לחץ בשם קורטיזול שמקטין עם הזמן את היכולות להשלים את המשימות הללו וגם "מחסל" את הנוירונים. משימה אחת כל פעם תגרום לך לשבור שיאים, ולהגיע רחוק. קח לדוגמא את הכדורגלן טים הווארד:

במהלך משחק ב2014 היה משחק בין ארצות הברית ולבלגיה. קבוצתו הפסידה, טים שבר יותר מ16 שיאים אישיים וכשנשאל מה סוד ההצלחה שלו תגובתו הייתה: "ברגע שהמשרוקית שורקת, כל דבר מסביבו – נעלם".

חשבת פעם על מה שקורה ברגע שאתה שוכח שם של בן אדם? אלו דברים שאולי לא נראים לנו משהו מיוחד, בגלל ש"שאתה אדם שזוכר פרצופים" או "זה לא היה חשוב לך לזכור" אך זה קורה בגלל ריבוי משימות. ריבוי המשימות זה לא בהכרח פעולות שקורות אלא גם שאתה טרוד במחשבות שלך. הפתרון הוא לשים לב כל פעם שאתה מתחיל "לזחול" במחשבות שלך, לזכור מה הכי חשוב לך בסדר העדיפויות ולעשות דבר אחד כל פעם. להיות מודע בכל רגע במה המוח טרוד ועסוק, להיות פשוט מודע. כאשר אתה מגיע למצב שאתה כבר לא יכול להתמקד ואתה עומד להשתגע פשוט תצא לטיול קצר או תעשה מדיטציה. הדבר שכנראה הפך להיות כל חיינו הוא הטלפון שלנו, גורם הסחת הדעת הכי גדול שיש לנו כיום. אתה צריך לדעת שבכל שנייה יש לך כנראה הסחת דעת כזו או אחרת בטלפון שלך ולכן כאשר אתה עוסק במשהו שאתה יודע שיותר חשוב מהסטורי שהעלו באינסטגרם או ההודעות של קבוצת החברים, פשוט שים על השתק או על מצב טיסה.

יש כל כך הרבה דברים שמסיחים את דענו בחיי היום יום שאנחנו רק צריכים ללמוד להתעלם מהם ולהיות כל הזמן במודעות עצמית.

נאמר מקודם שריבוי משימות זה גם שאתה עסוק וטרוד במחשבות ולא במשימה הנוכחית. דוגמא טובה לכך היא כאשר אתה מדבר עם בן אדם, משקיע עליו את זמנו ואתה רואה ומרגיש שהוא לא איתך, הרגשה זו היא אף פעם לא נוחה ונעימה – אל תנהג בדרך זו. משימה אחת כל פעם תפתור את המצב כמובן. זה לא רק יגרום לתוצרת גדולה יותר בעבודה זה עוזר בפיתוח הקשרים החברתיים וגורם לכך שיהיו לך קשרים טובים ועמוקים יותר. כאשר אתה נותן את מלוא תשומת הלב שלך לאדם שמולך אם זה אפילו אחד מבני משפחתך זה מראה שאתה מכבד את האדם שמולך וכמובן הוא יעשה את אותו הדבר. ברגע שאתה כל כולך במשימה בה אתה נמצא, אתה לא אמור לשכוח אותה.

זמן חופשי יכול לשפר את איכות החיים שלך. כל פעם שאתה ממוקד במטרה אחת אתה צריך לתת למוח להירגע קצת ואז להמשיך. לכן אם אתה לומד, עובד או כל דבר אחר, פשוט מדי פעם תקח הפסקות קצרות. כמובן זה משתנה במסגרת בה אתה נמצא אך אתה צריך לעשות הפסקות בהתאם למסגרת שאתה כרוך אליה. בעבודה משרדית שבה אתה עובד, לדוגמה שעות נוספות – תקדיש לך זמן בו תצא להפסקות קצרות שיעזרו לך להתרענן. ידוע שאנו טובים בהענקת ייעוץ לחברנו והסובבים שלנו אך בכל מה שקשור לסידור חיינו והכוונה עצמית אנחנו נכשלים. זאת בשל ההטיות האגנוצטריות שמטשטשות את דימוי העצמי שלנו ומקשות על שינוי ההתנהגות. לכן חשוב לתת לעצמך זמן להרהר, ללא הסחות דעת חיצוניות והשפעות. כך תוכל להשיג תוצאה נינוחה ורגועה יותר.

ובכן, ראינו שברגע שאנחנו מתעסקים במשימה אחת זה משפר את הפרודקטיביות, מערכת היחסים ואפילו את המודעות העצמית שלנו.

אך הדבר הכי חשוב, לפי מחקר בהרווארד הראה שהתרכזות במשימה אחת בכל פעם גורמת לאנשים להיות יותר שמחים, ללא לחץ מיותר. המחקר הראה שאנשים בעלי טווח תשומת לב קטן יותר הם פחות מאושרים. קחו לדוגמא ילד, ילדים חיים את הרגע, הם לא יזכרו שלפני שעה אמא לא קנתה להם את הממתק שהם רצו או שהם בכו כי ליצן הפחיד אותם. הם עוסקים במשימה אחת כל פעם וכמו תמיד אנחנו רואים ילדים יותר שמחים מאשר מבוגרים. ג'ושוע בל, אחד מהכנרים הכי משובחים בעולם ביצע ניסוי: הוא ניגן בכינורו במשך 45 דק ברכבת תחתית בוושינגטון ורק מעטים עצרו בכדי להקשיב ואילו השאר היו עסוקים בטלפונים שלהם. כדי לשים את המצב בפרספקטיבה הוא קיבל רק 32 דולר של תרומות. ביום רגיל הוא מקבל על הופעותיו אלפי דולרים! אך תנחשו את קבוצת האוכלוסיית גיל שעצרה לעיתים קרובות הכי הרבה? כן, ניחשתם נכון – ילדים!

אז – תמיד תפקח עיניים, תלמד מהילדים שעוסקים במשימה אחת כל פעם ופשוט תהנה מהחיים. שווה לך לנסות.

לסיכום, בניגוד לדעה הרווחת שבשביל להיות פרודוקטיבים צריך לעשות הרבה משימות בו זמנית, עדיף לבצע משימה אחת בפוקוס ובשלווה. חשוב לדאוג כל פעם לא לזחול למחשבות ופשוט לחזור לתשומת לב לאותו הרגע ולמשימה שאתה רוצה וצריך לעסוק בה. אתה זה שקובע מה תעסוק באותו רגע, יש לך השפעה ולכן תדאג לעשות משימה אחת כל פעם ולא ריבוי משימות. כמו שנאמר ריבוי משימות גורם לא רק ללחץ אלא ממש משפיע עלינו מבחינות קוגנטיביות ופיזיות, לכן חשוב לשים לב לכל פעם שאתה מתחיל לעסוק בכמה משימות בו זמנית. אז תדאג להנות כמו ילדים, לקחת מהם דוגמא ופשוט להיות שמח 🙂

ריבוי משימות
בכדי לחסוך זמן, כולנו מתנהלים על ידי ריבוי משימות. אם זה לצחצח שיניים ובאותו זמן גם להתקלח, להתאפר במכונית, לבדוק רשתות חברתיות בזמן האוכל ועוד מגוון של דברים. יכול להיות, שאתה חושב שזה דבר טוב לעשות אך זה לא. זה משפיע עליך בכך שאתה לא נותן את ה100% שלך, פחות ממוקד וזה יכול להשפיע עלייך גם מבחינה פיזית. מה שאתה בעצם צריך לעשות זה להתמקד בדבר אחד כל פעם. מה שנשמע כמו משימה קלת הישג תגרום לך להבין אם הזמן שאתה משתמש בריבוי משימות כל הזמן, כדי "לנצל זמן טוב יותר" אך אתה תראה שחייך ישתנו לטובה, יהיו פחות מלחיצים ופרודוקטיבים. אז אם גם אתה כל הזמן רוצה לנצל את הזמן שלך נכון ובעצם מה שאתה עושה זה רק להיכנס לחצים מיותרים, הספר הזה הוא בשבילך. אתה מוזמן להמשיך לקרוא בכדי לשנות גם את ההרגל הגרוע הזה כמו שאלפי אנשים עשו – ויעשו! 🙂
ריבוי משימות יכול להרוג
נכון שהכותרת של החלק הזה די מוגזמת? אז זהו שלא, ריבוי משימות יכול לגרום לזנק כלכלי, אובדן רכוש וחיים. מדי שנה מאות אנשים אם לא אלפים מתים רק בגלל שהחליטו לסמס בזמן נהיגה או לדבר בזמן נהיגה. מה שמוביל לאובדן הכי גדול בעולם – חיי אדם. ד"ר אייל אופיר, מרצה מומחה באוניברסיטה המוכרת סטנפורד הראה שאין באמת דבר כזה ריבוי משימות. נכון, אתה יכול לעשות כמה דברים בבת-אחת אך זה יגרום לכך שפשוט תתעייף, תהיה פחות יעיל וממוקד במשימות שאתה עושה. משפיע גם על זיכרון בטווח הקצר והארוך ובעצם ריבוי משימות גורם להגבלה בביצועים שלך.
המוח שלנו התפתח לריבוי משימות
האובלוציה מראה שאנו לא נועדנו לעסוק בריבוי משימות, זה לא חלק מאיתנו. תאר לך שאבותינו הקדומים שהיו צדים למען מזונם, הם היו קשובים ופתוחים למה שקורה סביבם בכל כוחם. הרי זה קשה לשים לב שיש חיה האורבת לך בין השיחים שראשך בעננים. לא רק שזה בניגוד להתפתחות האדם, ריבוי משימות גורם לנזק מוחי בחלק שאחראי על חשיבה מוגברת בגלל הלחץ התמידי. במוחנו יש מיליוני נוירונים (תאי עצב) הם אחראים על תהליך העיבוד והעברה של המידע. ברגע שאנחנו פועלים בריבוי משימות מכל סוג לדוגמא אכילת גלידה מול הטלוויזיה, המוח משחרר הורמון לחץ בשם קורטיזול שמקטין עם הזמן את היכולות להשלים את המשימות הללו וגם "מחסל" את הנוירונים. משימה אחת כל פעם תגרום לך לשבור שיאים, ולהגיע רחוק. קח לדוגמא את הכדורגלן טים הווארד:

במהלך משחק ב2014 היה משחק בין ארצות הברית ולבלגיה. קבוצתו הפסידה, טים שבר יותר מ16 שיאים אישיים וכשנשאל מה סוד ההצלחה שלו תגובתו הייתה: "ברגע שהמשרוקית שורקת, כל דבר מסביבו – נעלם".

פיתוח מודעות
חשבת פעם על מה שקורה ברגע שאתה שוכח שם של בן אדם? אלו דברים שאולי לא נראים לנו משהו מיוחד, בגלל ש"שאתה אדם שזוכר פרצופים" או "זה לא היה חשוב לך לזכור" אך זה קורה בגלל ריבוי משימות. ריבוי המשימות זה לא בהכרח פעולות שקורות אלא גם שאתה טרוד במחשבות שלך. הפתרון הוא לשים לב כל פעם שאתה מתחיל "לזחול" במחשבות שלך, לזכור מה הכי חשוב לך בסדר העדיפויות ולעשות דבר אחד כל פעם. להיות מודע בכל רגע במה המוח טרוד ועסוק, להיות פשוט מודע. כאשר אתה מגיע למצב שאתה כבר לא יכול להתמקד ואתה עומד להשתגע פשוט תצא לטיול קצר או תעשה מדיטציה. הדבר שכנראה הפך להיות כל חיינו הוא הטלפון שלנו, גורם הסחת הדעת הכי גדול שיש לנו כיום. אתה צריך לדעת שבכל שנייה יש לך כנראה הסחת דעת כזו או אחרת בטלפון שלך ולכן כאשר אתה עוסק במשהו שאתה יודע שיותר חשוב מהסטורי שהעלו באינסטגרם או ההודעות של קבוצת החברים, פשוט שים על השתק או על מצב טיסה.

יש כל כך הרבה דברים שמסיחים את דענו בחיי היום יום שאנחנו רק צריכים ללמוד להתעלם מהם ולהיות כל הזמן במודעות עצמית.

נתינת מלוא תשומת הלב
נאמר מקודם שריבוי משימות זה גם שאתה עסוק וטרוד במחשבות ולא במשימה הנוכחית. דוגמא טובה לכך היא כאשר אתה מדבר עם בן אדם, משקיע עליו את זמנו ואתה רואה ומרגיש שהוא לא איתך, הרגשה זו היא אף פעם לא נוחה ונעימה – אל תנהג בדרך זו. משימה אחת כל פעם תפתור את המצב כמובן. זה לא רק יגרום לתוצרת גדולה יותר בעבודה זה עוזר בפיתוח הקשרים החברתיים וגורם לכך שיהיו לך קשרים טובים ועמוקים יותר. כאשר אתה נותן את מלוא תשומת הלב שלך לאדם שמולך אם זה אפילו אחד מבני משפחתך זה מראה שאתה מכבד את האדם שמולך וכמובן הוא יעשה את אותו הדבר. ברגע שאתה כל כולך במשימה בה אתה נמצא, אתה לא אמור לשכוח אותה.
שיפור איכות החיים
זמן חופשי יכול לשפר את איכות החיים שלך. כל פעם שאתה ממוקד במטרה אחת אתה צריך לתת למוח להירגע קצת ואז להמשיך. לכן אם אתה לומד, עובד או כל דבר אחר, פשוט מדי פעם תקח הפסקות קצרות. כמובן זה משתנה במסגרת בה אתה נמצא אך אתה צריך לעשות הפסקות בהתאם למסגרת שאתה כרוך אליה. בעבודה משרדית שבה אתה עובד, לדוגמה שעות נוספות – תקדיש לך זמן בו תצא להפסקות קצרות שיעזרו לך להתרענן. ידוע שאנו טובים בהענקת ייעוץ לחברנו והסובבים שלנו אך בכל מה שקשור לסידור חיינו והכוונה עצמית אנחנו נכשלים. זאת בשל ההטיות האגנוצטריות שמטשטשות את דימוי העצמי שלנו ומקשות על שינוי ההתנהגות. לכן חשוב לתת לעצמך זמן להרהר, ללא הסחות דעת חיצוניות והשפעות. כך תוכל להשיג תוצאה נינוחה ורגועה יותר.
פשוט שמח
ובכן, ראינו שברגע שאנחנו מתעסקים במשימה אחת זה משפר את הפרודקטיביות, מערכת היחסים ואפילו את המודעות העצמית שלנו.

אך הדבר הכי חשוב, לפי מחקר בהרווארד הראה שהתרכזות במשימה אחת בכל פעם גורמת לאנשים להיות יותר שמחים, ללא לחץ מיותר. המחקר הראה שאנשים בעלי טווח תשומת לב קטן יותר הם פחות מאושרים. קחו לדוגמא ילד, ילדים חיים את הרגע, הם לא יזכרו שלפני שעה אמא לא קנתה להם את הממתק שהם רצו או שהם בכו כי ליצן הפחיד אותם. הם עוסקים במשימה אחת כל פעם וכמו תמיד אנחנו רואים ילדים יותר שמחים מאשר מבוגרים. ג'ושוע בל, אחד מהכנרים הכי משובחים בעולם ביצע ניסוי: הוא ניגן בכינורו במשך 45 דק ברכבת תחתית בוושינגטון ורק מעטים עצרו בכדי להקשיב ואילו השאר היו עסוקים בטלפונים שלהם. כדי לשים את המצב בפרספקטיבה הוא קיבל רק 32 דולר של תרומות. ביום רגיל הוא מקבל על הופעותיו אלפי דולרים! אך תנחשו את קבוצת האוכלוסיית גיל שעצרה לעיתים קרובות הכי הרבה? כן, ניחשתם נכון – ילדים!

אז – תמיד תפקח עיניים, תלמד מהילדים שעוסקים במשימה אחת כל פעם ופשוט תהנה מהחיים. שווה לך לנסות.

לסיכום
לסיכום, בניגוד לדעה הרווחת שבשביל להיות פרודוקטיבים צריך לעשות הרבה משימות בו זמנית, עדיף לבצע משימה אחת בפוקוס ובשלווה. חשוב לדאוג כל פעם לא לזחול למחשבות ופשוט לחזור לתשומת לב לאותו הרגע ולמשימה שאתה רוצה וצריך לעסוק בה. אתה זה שקובע מה תעסוק באותו רגע, יש לך השפעה ולכן תדאג לעשות משימה אחת כל פעם ולא ריבוי משימות. כמו שנאמר ריבוי משימות גורם לא רק ללחץ אלא ממש משפיע עלינו מבחינות קוגנטיביות ופיזיות, לכן חשוב לשים לב לכל פעם שאתה מתחיל לעסוק בכמה משימות בו זמנית. אז תדאג להנות כמו ילדים, לקחת מהם דוגמא ופשוט להיות שמח 🙂
תגובות פייסבוק
שתף עם חברים!