ההיררכיה התגלתה לראשונה בקרב תרנגולות על ידי אדם בשם תורליף, שהבחין כי התרנגולות החזקות הן אלו שמנקרות ראשונות את האוכל כאשר הוא מגיע, בעוד החלשות נאלצות להסתפק בפירורים. הסדר חברתי זה אינו קיים רק אצל התרנגולות אלא מופיע גם בממלכת החיות בכלל, וגם אצלנו, בני האדם.

בני האדם פועלים במעגל היררכיה, בו אנו מודדים זה את זה לפי מיקומנו החברתי והפיזי. דוגמה נוספת מממלכת החיות היא התנהגותם של הלובסטרים. כאשר לובסטר נלחם על טריטוריה או על מזון ומפסיד, רמת התוקפנות שלו פוחתת בצורה משמעותית, והוא פחות מעוניין להילחם בעתיד.

מבחינה פיזיולוגית, לובסטר מנצח מפריש כמויות גבוהות של סרוטונין, הורמון המסייע לו להיראות גדול ומאיים יותר. לעומתו, לובסטר מפסיד מפריש רמות גבוהות של אוקטופמין, שגורם לו להיראות קטן, מכווץ ומובס.

בדומה ללובסטרים, גם אנחנו מושפעים מניצחונות והפסדים. אנו מודדים זה את זה ומציבים גבולות על סמך כוחנו הפיזי והחברתי. כלל חשוב שלומדים מכך הוא "הכלל הראשון" – הזדקפו, ישרו את כתפיכם לאחור ותראו כמנצחים. מצב גופני המשדר ביטחון וניצחון משפיע על הדרך בה אחרים תופסים אותנו ועל תחושת הביטחון העצמי שלנו.

כאשר חיית המחמד שלכם אינה מרגישה טוב והווטרינר רושם לה תרופה, סביר להניח שלא תתעלמו מהוראות הרופא, נכון? אך מחקרים מראים ששליש מבני האדם מתעלמים מהוראות הרופא בכל הנוגע לבריאותם שלהם.

נשאלת השאלה: למה אנחנו מטפלים באחרים טוב יותר מאשר בעצמנו?

אחת הסיבות לכך שאנחנו לא מטפלים בעצמנו כמו שצריך היא שאיננו מרגישים ראויים לכך. זהו תהליך שמתחיל משחר ההיסטוריה, עם סיפור אדם וחוה ואכילת התפוח האסור, שמסמל את תחושת האשמה והחטא שהוטבעה באדם מאז אותו רגע.

עם זאת, ניתן לראות זאת מזווית אחרת. כל העולם פועל לפי עקרון היין והיאנג – אור ואופל, סדר וכאוס – כאשר אף צד אינו יכול להתקיים ללא האחר. בדומה לכך, חיים ללא כאוס לא יובילו לאושר, אלא יכניסו את האדם למעגל של עריצות ופאניקה.

לכן, כלל שני הוא: טפלו בעצמכם כפי שהייתם מטפלים בזולת. אל תלחמו רק על מה שגורם לכם אושר רגעי, אלא על מה שגורם לכם להרגיש טוב באמת. אל תבזבזו אנרגיה במלחמה חסרת תוחלת נגד הכאוס, אלא קבלו אותו כחלק בלתי נפרד מהסדר בעולם.

להיות בררני בבחירת חברים הוא לא מעשה סנובי או אנוכי – זו החלטה חשובה שמשפיעה ישירות על ההצלחה והרווחה שלכם.

חברים טובים צריכים לפעול כך: כשקשה לכם והחיים מאתגרים, הם יעמדו לצידכם ויתנו לכם את הדחיפה הנחוצה להמשיך. הם ירצו לראות אתכם מצליחים, ולא ישאפו שתשארו במקום. הם ידרבנו אתכם להתקדם ולהגיע לפסגה. בסביבת עבודה, למשל, אם ישנו עובד פחות טוב או מזיק, הנטייה היא לחשוב שהעובדים הטובים ישפיעו עליו לחיוב. אך מחקרים מראים שההפך קורה לרוב – העובד הפחות טוב משפיע לרעה על שאר הקבוצה ומוריד את רמת הביצועים של כולם.

כלל שלישי: התיידדו עם אנשים שמבקשים את טובתכם ומקדמים אתכם.

תודות לעידן המודרני, אנחנו מחוברים תמידית למה שקורה לא רק במעגל החברתי והסביבתי שלנו, אלא גם ברחבי העולם. תוך פחות מ-5 דקות, אנחנו יכולים לדעת מה קורה בצרפת, אוסטרליה, או וייטנאם. נוכל לדעת מי מפורסם שם, מי הכי עשיר, ועוד. הנקודה היא שתמיד יש מישהו שמצליח יותר מאיתנו.

המצב הזה מעורר ביקורת עצמית מתמדת, אבל חשוב להבין שביקורת עצמית היא דבר חיוני להתפתחות ולהצלחה. הבעיה מתעוררת כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. ההתקדמות האמיתית נמדדת על ידי השוואת ביצועי העבר שלנו לעצמנו, ולא לאחרים. השוואה כזו רק יוצרת תחושת כישלון או הצלחה בצורה מוחלטת, וזה צעד שגוי.

דוגמה טובה לכך היא כאשר אנחנו מרגישים כישלון בעבודה משום שלא היינו פרודוקטיביים כמו שאר העמיתים שלנו. אנחנו עשויים להרגיש שלא הצלחנו מספיק, אבל אם נבחן את עצמנו בתחומים אחרים, כמו בחיי המשפחה או ביצירת קשרים חברתיים, ייתכן שהצלחנו מאוד.

כלל רביעי: השוו את עצמכם למי שהייתם אתמול, ולא למישהו אחר היום.

בעולם המודרני, אנו מבינים שיש אנשים שנולדים עם אינסטינקטים התפתחותיים חזקים יותר מאחרים. ישנן אלפי, אם לא מיליוני, שיטות חינוך שונות, אך ההבנה הברורה היא שהורים הם אלה שצריכים להציב לילדיהם גבולות.

ילדים נוטים למתוח את הגבולות, לשבור את החוקים, ולהתנהג בצורה סקרנית, וזה טבעי. כהורים, זה לא תמיד תענוג להיות "הרעים", אך יש צורך בנחישות ועקביות כדי לשמש כהורים אוהבים. הצבת גבולות ברורה מעניקה לילדים מסגרת בטוחה להתפתח בה, ובמקום ללמוד גבולות בדרכים קשות בעתיד, הם ילמדו זאת באופן חיובי ומבין.

ישנן שלוש דרכים מרכזיות להורות טובה:

1. הגבלת הכללים: ריבוי חוקים עלול לתסכל ילדים ולהרגיש שהם לא יכולים להתנהג כפי שהם באמת. יש להציב כללים ברורים המבוססים על עקרונות בסיסיים, כמו לא להכות אלא אם כן מדובר בהגנה עצמית.

2. דיסציפלינה אפקטיבית: משמעת הוגנת חשובה כדי שכל "פשע" יתאים לעונש מסוים. לעיתים, מבט מאוכזב יכול להספיק, ולעיתים יש צורך בעונש משמעותי יותר, כמו שלילת טלוויזיה לשבוע.

3. חזית מאוחדת: כהורים, יש לפעול בשיתוף פעולה ולא לאפשר לילד לנצל את ההורים זה נגד זה. משפטים כמו "למה לא? אבל אבא הסכים לי" צריכים להיפסק על ידי שמירה על אחדות בקבלת ההחלטות.

כלל חמישי: אל תאפשרו לילדיכם לעשות דברים שיגרמו לכם לא לחבב אותם. תפקיד ההורים הוא לחנך את ילדיהם, לא להיות חבריהם בלבד.

ליאו טולסטוי, הסופר הרוסי המפורסם, האמין שהיקום אינו צודק והציע ארבע דרכים להתמודד עם המציאות הקשה הזו: בורות ילדותית, נהנתנות, התאבדות או מאבק. הוא טען שהתגובה הכנה ביותר היא התאבדות, משום שהיא פועלת על פי ההבנה שהחיים אינם צודקים, בעוד מאבק מסמל חוסר יכולת של האדם לפעול בהתאם למה שנכון לו.

אחת הדוגמאות שממחישות תגובה כזו היא מקרים של הרג תלמידים בבתי ספר בארצות הברית, שם התוקפים לעיתים מסיימים את המעשה בהתאבדות.

למרות השקפתו הקודרת, טולסטוי האמין שגם אם סבלתם בצורה אכזרית ולא צודקת, אינכם יכולים להאשים את העולם. האחריות היא שלכם.

כלל שישי: עליכם לקחת אחריות על חייכם מבלי להאשים את האחרים.

שמעתם על סיפור הקוף והעוגייה? זהו סיפור על קוף שראה צנצנת פתוחה שבתוכה הייתה עוגייה בודדה. הצנצנת הייתה גדולה מספיק כדי שהקוף יכניס את ידו, אך לא גדולה מספיק כדי שיוכל להוציא את העוגייה בידו הקפוצה. במקום לשחרר את העוגייה ולשחרר את ידו, הוא נתקע במצב שבו הוא לא יכול להוציא את ידו מהצנצנת. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לשחרר את העוגייה, אבל תאוותו לא איפשרה לו לעשות זאת. כך, הקוף למד את המחיר של התאווה המיידית.

הצדקה נפוצה לסיפוק מיידי או להנאה שלא בהכרח מועילה לנו היא האמירה ש"החיים קשים" ו"חיים רק פעם אחת". אז אם זה עושה לנו טוב עכשיו, למה לא?

אך גישה אחרת מלמדת שדחיית סיפוקים יכולה להוביל לעתיד טוב יותר. אם נשכיל לדחות את ההנאה המיידית, לעבוד קשה ולהתמיד במטרות שלנו, נוכל לצמוח ולגדול הרבה יותר בטווח הארוך, כמו פרח הלוטוס שצומח לאיטו בחשכה ולבסוף פורץ אל קרני האור.

כלל שביעי: חפשו משמעות ולא הנאות.

האמת יקרה לכולנו. כולנו אוהבים, רוצים ודורשים שיאמרו לנו רק את האמת. אך למרות זאת, רובנו עדיין משקרים. אחת הסיבות לשקר היא כדי להשיג את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים. לדוגמה, ייתכן שנדמיין לעצמנו פרישה במקום מבודד במקסיקו, נדבר על זה ונאמין שזה יקרה, אף על פי שיש לנו אלרגיות לשמש, לחול או אפילו למקסיקו עצמה. אנו משקרים לעצמנו וחושבים שזה אפשרי, בלי שעשינו דבר למען המטרה הזו.

סוגי האשליות הללו מונעים מאיתנו להתפתח וללמוד, מכיוון שאנו משוכנעים שכבר יש לנו את כל המידע הדרוש לנו.

במקום להפסיק לחשוב על כל מה שאנחנו רוצים להשיג, עלינו להיות גמישים יותר במטרות שלנו. כך נוכל לזהות את מה שאנחנו באמת צריכים, ולא רק את מה שאנחנו מדמיינים.

כלל שמיני: תפסיקו לשקר ותהיו אמיתיים – בעיקר עם עצמכם.

אין מי שלא שמע על הפילוסוף סוקרטס, שהאמונה המרכזית שלו הייתה שהוא אינו יודע דבר. זה היה הכוח שהניע אותו בשיחות ובפתיחותו ללמידה ולהבנה מעמיקה יותר.

תהליך החשיבה הפנימי בדרך כלל מתעורר כשאנו מנסים לפתור בעיות שמטרידות אותנו. השיח הפנימי שאנו מקיימים עם עצמנו לעיתים קרובות מסובך, כיוון שקשה להיות אובייקטיביים לחלוטין מול עצמנו. כאן טמון הקושי – לראות את כל הצדדים והפתרונות בבהירות.

לאנשים קל יותר להתייעץ עם אחרים, משום שהשיחה עם מישהו אחר מאפשרת להם לשמוע דעה אובייקטיבית שכל כך קשה להם להביע בעצמם.

עם זאת, פעמים רבות שיחות אינן מתנהלות כך. אנשים לעיתים מסרבים להקשיב באמת לדעה הנגדית ומתייחסים לשיחה כאל תחרות שמטרתה להראות מי צודק יותר.

כדי לנהל שיחה בצורה נכונה, כדאי לסכם בקול רם את עיקרי השיחה בסיומה. כך תוודאו שלא פספסתם דבר ולא עיוותתם את דברי הצד השני. יש משהו כואב בלגלות שהדעות או האמונות שלכם היו שגויות, אך זהו חלק מתהליך הגדילה והלמידה.

כלל תשיעי: תקשיבו למה שיש לאחרים לומר.

אנחנו תמיד שמים לב למה שמספק לנו צורך מידי, כמו מזון או מים. כאשר אתם רואים תפוח על המדרכה, אתם לא חושבים על הדרך שעבר התפוח – האדמה, העץ והענף שממנו הגיע. אנו מתמקדים רק בתוצאה הסופית, כי זה מה שמספק את הצורך שלנו (מזון).

כמו שאתם יודעים, החיים מורכבים ולעולם לא נוכל לדעת או להבין הכל, אך חשיבה על מקור הדברים, והבנה של התהליכים שהובילו לתוצאה מסוימת, מאפשרת לנו לפשט את חיינו ולהתמודד בצורה ברורה יותר עם המציאות.

קחו לדוגמה מכונית. תפקידה של מכונית הוא לקחת אותנו ממקום למקום, אך האם אתם באמת יודעים איך היא פועלת? מה מפעיל כל חלק במכונית? המוח שלנו נוטה לפשט דברים מורכבים, אבל כשהמכונית מתקלקלת, המצב נראה כאוטי ובלתי ניתן לפתרון. כדי להתאושש ממצב כזה, עלינו לחשוב איך הגענו אליו ולבדוק את השלבים שגרמו לו, כך נוכל למצוא פתרון יעיל וברור.

כאשר אנחנו חולים, אנו מגיעים לרופא, מסבירים לו את כל התסמינים שלנו, מנסים לדייק מתי התחילו התסמינים, ואולי אפילו יודעים להסביר למה חלינו. רק כך הרופא יכול לתת את הפתרון הנכון.

כלל עשירי: השתמשו בשפה מדויקת. ככל שתהיו מדויקים יותר בדברים שאתם אומרים ובשפה שאתם משתמשים בה, כך הפתרונות יהיו מדויקים וברורים יותר.

כאשר החיים מרגישים לא הוגנים, פתאום הרגעים הטובים מקבלים ערך גדול יותר. דוגמה מעניינת לכך מגיעה מסיפורו של סופרמן. בתחילת דרכו כגיבור-על, סופרמן היה פופולרי מאוד. כולם אהבו אותו בשל הכוחות המיוחדים שלו. אך ככל שהכותבים העניקו לו יותר ויותר כוחות, דמותו הפכה בנאלית בעיני הקוראים. הסיבה הייתה שהניצחונות שלו כבר לא הרגישו כמו הישג – הם היו חלולים, שכן סופרמן היה כל-יכול. כשאין מאבק, אין תחושת הצלחה או סיפוק.

כך גם בחיים שלנו – אם הם היו מלאים רק ברגעים טובים, היינו מאבדים את תחושת המשמעות. האתגרים והמאבקים הם מה שמעניקים ערך לרגעי האושר שלנו. בדיוק כפי שאין יום ללא לילה, כך אין טוב ללא רע. המאבקים בחיים הופכים את ההישגים שלנו למשמעותיים יותר, ואנו צריכים ללמוד לקבל את המאבקים כחלק בלתי נפרד מחיינו.

כלל שנים-עשר: להפיק את הטוב אפילו מהמעט אושר שיש לנו, ולהבין שהמאבקים מעניקים ערך לרגעים הטובים.

כאשר יש לנו רגעים שחיינו לא הוגנים אנחנו פתאום מעניקים לרגעים הטובים ערך משמעותי. סופרמן, גיבור הקומיקס היה בהתחלה פופולרי מאוד אין מי שלא אהב אותו, ברגע שכותבי הקומיקס העניקו לו עוד ועוד כוחות הוא כבר נהפך להיות די בנאלי וזאת מכיוון שניצחוניו לפי הקוראים היו כבר חלולים.

ברגע שחיינו יהיו מלאים רק ברגעים טובים הם יהיו חסרי משמעות אם אל נצטרך להילחם ולסבול למען הישגם.

זכרו, אין יום אם לא היה את הלילה אין טוב ללא הרע ככה חיינו פועלים ולכן אנחנו צריכים לקבל את זה.

כלל שנים עשר – להפיק את הטוב אפילו מהמעט אושר שיש לנו.

לסיכום, ניווט חיינו מלא במאבקים, והצורך להתמודד עם כל קושי מוביל לעיתים לעוד אתגרים. אך היופי בחיים הוא שתמיד יש אושר מעבר לפינה, ותמיד יש לנו את היכולת לעשות את הטוב ביותר עבור עצמנו. חשוב לדאוג להיות כנים וברורים, להקשיב לאחרים, ולזכור לא להאשים אחרים בחסרונות שלנו. רק אנחנו אחראים על חיינו ועל הדרך שבה נבחר ללכת.

בהצלחה! 🙂