טכניקת הפומודורו – פרנסיסקו סירילו

כולנו יודעים איך זה מרגיש להתחיל במשימה גדולה ולא לראות את האור בקצה המנהרה, זו בעצם אחת הסיבות שאנו דוחים את המשימה מלכתחילה ולא מתקדמים איתה, לאחר מכן חוזרים הביתה ומדי פעם עולה המחשבה של "איך אני מסיים את זה?" או יותר גרוע, אנו מתחילים להיות מתוסכלים מכמות העבודה שנצברת וחוסר העשייה. הסופר נותן לנו כלי פשוט אך עדיין מאוד יעיל לניהול המשימות שלנו כך שבאמת נוכל להתקדם ולסיים אותם. לקחת משימה אחת גדולה ולחלק אותה למשימות קטנות, כך שבכל פעם שאנו יושבים לסיים את ה"משימה" אנו בעצם רק מסיימים חלק ממנה שכמובן פשוט יותר לסיום.

אך רגע – זה לא הכל. את ה"משימה" הקטנה הזו יש דרך מיוחדת לסיים.

לאחר שמילאנו רשימת פומודורו שעלינו לסיים, אנחנו יכולים להתחיל בעשייה. הרעיון הוא:

• שים טיימר לכ-25 דקות בהם אתה מתרכז רק בפומודורו שהצבת לעצמך – לא משנה מה. כל 25 דקות נחשבים לפומודורו אחד.
• ברגע שנגמר הטיימר, קח לעצמך 5 דקות הפסקה בהם תוכל להיות בפלאפון, לאכול, לשתות או לענות למייל.

לאחר סיום ההפסקה אתה תהיה מפוקס יותר ותוכל להמשיך לפומודורו הבא. שים לב שככל שתתמיד ותבצע את הטכניקה יותר, כך היעילות שלה תעלה. בפרק הבא נייחס חשיבות עליונה לעקרונות פשוטים שנעבוד לפיהם בזמן שהטיימר של הפומודורו שלנו דופק.

הפומודורו נשמע קל ופשוט – וכך הוא. אך עלינו לבצע אותו בזמן שאנו מתמידים בעקרונות פשוטים שיגרמו לריכוז שלנו לעלות כמה רמות למעלה. בזמן שהטיימר של הפומודורו עובד, אנו לא עושים כלום חוץ מלהתרכז במשימה, גם אם פתאום עולים לנו 1000 רעיונות לראש, החברה מתקשרת או שפתאום מקבלים מייל. כל אלו הם הסחות דעת ואם נתן להם להשפיע על הפומודורו שלנו אנו נפתח הרגל רע שבגללו הטכניקה לא תעבוד לנו בצורה יעילה. בזמן הפומודורו אנו לא צריכים לתת לשום דבר שאינו סכנת חיים להפריע לנו ולקבל את הריכוז שלנו. אם אנו עושים את הפומדורו בזמן עבודה ופתאום מישהי ניגש אלינו אפשר לפנות בפשטות ולהגיד "אני צריך לסיים כאן משהו, כמה דקות ואתפנה" ולהמשיך בטכניקה. כך בעצם נבנה יסודות נכונים ללמידה ולריכוז ונלמד את עצמנו שבזמן פומודורו אנו רק פועלים.

לאחר סיום פומודורו נוכל להרגיש תחושת השג וגאווה ופחות לחץ נפשי. פתאום יש לנו יותר שליטה על סדר היום והזמן שלנו.

אם תהיתם לעצמכם, "למה דווקא 25 דקות?" – התשובה היא שמרוב שפומודורו הוא קצר, כמעט ולא אפשרי לאבד את הריכוז בזמן שאנחנו בו. ה-5 דקות שאחריו נותנים לנו למה מלצפות בזמן הפומודורו ואת הרצון לסיים אותו כמו שצריך. אנו יודעים שכל מה שרצינו לעשות בזמן הפומודורו ולא יכולנו – נוכל לעשות בזמן ה-5 דקות. הטכניקה בנויה בצורה בה נצטרך לעשות זום-אין על המשימה הנוכחית ולהתמקד בבעיות קטנות, אחת בכל פעם מאשר בלהתרכז בתמונה גדולה שקשה לראות. כולנו מכירים את המשפט המוכר של "רומא לא נבנתה ביום אחד" והוא תקף גם בעבודה שלנו, לנסות לסיים כל משימה גדולה ברגע אחד תגזול לנו כוחות יקרים ותוביל אותנו לדחיית העבודה ובזבוז הזמן ולבסוף כמובן, המצב שכולנו מכירים, רגע לפני הדדליין לנסות ולעשות הכל ברגע אחד, להתאכזב ולאחר מכן התסכול מגיע.

אך, אם היינו מקבלים משימה גדולה ופועלים בצורה נכונה היינו מפרקים אותה לדוגמה ל5 פומודורו לכל יום כלומר 125 דקות בסה"כ, כל צעד בהגשת המטרה היה הרבה יותר בר ביצוע ושומר על המוטיבציה והביצועים בזמן העבודה. לאחר שאנו משתמשים בטכניקת הפומודורו היום שלנו נראה אחרת לגמרי ואפשר לחזור הביתה עם תחושת עשייה ופחות עבודה על הראש – שלא לדבר על הלחץ הנפשי שכבר יורד מהפרק.

הבנו את צורת העבודה של פומודורו ואנחנו מתחילים, ככל שעובר הזמן הסיכוי שיהיו לנו בזמן הפומדורו הסחות דעת הולך ועולה. טכניקת הפומודורו עובדת אך ורק אם אנחנו שומרים על החוקים שלה. יש רק פומודורו אחד מושלם, לא רבע, לא שליש ולא חצי. ברגע שאנחנו מתחילים את הפומודורו אנחנו מתחייבים ל25 דקות מלאות של ריכוז ועבודה לקראת ביצוע המשימה. הסיבה היחידה כמו שנאמר מוקדם יותר בספר להפסקת הפומודורו הוא בסכנת חיים. במידה ו"נשברנו" ועשינו משהו אחר בזמן הפומודורו כמו לענות לשיחת ווצאפ או להיכנס לפייסבוק – צריך להיות כנים עם עצמנו, לעצור את הטיימר ולהתחיל מההתחלה. אין דרך להסביר עד כמה בניית ההרגל לריכוז נכון חשוב בטכניקה הזו. גם אם אנחנו מסיימים את המשימה ונותר זמן בטיימר, לעבור על העבודה או אפילו להתחיל את התבנית למשימה הבאה.

לסיכום, טכניקת הפומודורו חזקה מאוד ויכולה לעזור לנו להשיג מטרות ויכולות ריכוז שלא חשבנו עליהם.

הטכניקה בעצם מחלקת משימה אחת גדולה לכמה קטנות, בשם פומודורו ולכל אחת מהן אנו נותנים 25 דקות עבודה מלאה ולאחר מכן 5 דקות מנוחה מלאה לפני הפומודורו הבא.

הטכניקה עובדת ככלי לניהול הזמן בצורה אפקטיבית ויעילה בזמן שמורידה מעצמנו את הלחץ הנפשי השרוי בביצוע משימות "גדולות" שדורשות קצת מעבר.